photo by: Konstantin Korchuk
CHARLIE MEGUIRA =GABRIEL ABUDRHAHM
בשנת 2000 החל העיתונאי והמוזיקאי בועז גולדברג לתעד את חברו גבי אבודרהם – צעיר חולמני מבית שאן עם אובססיה לאלביס, עם משיכה לתורות מיסטיות ועם יכולות נגינה וירטואוזיות. אבודרהם הביישן בורא דמות אקסצנטרית בשם צ'רלי מגירה, יוצא למסע מוזיקלי סוער ומגיע אפילו עד לבמות הגדולות בארצות הברית. יחד עם מאבקו להכרה אמנותית עולמית נאלץ אבודרהם להתמודד כל העת עם השדים הפנימיים אותם ניסה להשתיק בעזרת הדמות הגדולה מהחיים אותה יצר. “מחר כבר עבר” הוא דוקו מוזיקלי נדיר, שנע על ציר זמן של כמעט שני עשורים ובוחן מה קורה כשאמן חוצה את הגבולות שהוא הציב לעצמו.
THE MEGIRA MYSTERY - GAFFA Magazine_September 2019 - by Fredrik Langrath
סוזן שפרון אבודרהם אחות של גבי, מילים אחרי ההלוויה נובמבר 2016
גבריאל אח יקר שלי. בן למשה ומרים"
הבעל של סרה ואבא של אדריאן
אח של מאיר ואבי
דוד לאליה נועה משה יוסף ומיכאל
ללידיה שילה ולוריא
אחיין של דודה רונה דוניז לידיה אהובה ניסים ואסתר. ואונרי שרלי (מגירה ) קלריס קטי ניקול סימון והדודה מאשדוד שכחתי את שמה
בן דוד. לקוקי מוטי ודגנית . משה אוסנת אשר נילי סיגל ומיכל . לולו דדה אשר אתי וסימה . רחלי אתי רעות ואשי . ליאור בר ורון. ניצן . ודוד של ילדיהם של בני הדודים.
בן דוד של גאי נדב רועי ורם .טרי סוזן גואנה. ג'יף וקלי. גרי פלוריאן מתילד. ועוד שאני לא זוכרתבשעה הזו את שמם .
ולא ציינתי את הנשים האהובותוהבעלים שנשואים לדוד ולדודה
גיס לחנה ואיל
חמי וחמותי גדי ורוחלה שפרוו
שיזכו לאריכות ימים בריאים ושלמים. (מתנצלת מראש עם שכחתי איזה דוד חשוב)
אחי גבריאל היה אהוב על מיכל קהן. נתן גרופר . גדי היקר שהכרתי היום שבא במיוחד מתל אביב כי פחד שאבא משה יהיה לבד בהלוויה. היום זו הייתה הפעם השנייה שהוא פגש אותו. בועז היקר. מיכאל וטל והמתופף האיטלקי.
ערן היקר. שלמה.סער ואשר החברים שלו מהפנימייה בכפר סבא שהכירו אותו כשהוא היה בן 12_16 ובאו לבקר בשיבעה לשמוע על מה קרה עם גבי מאז גיל 16.
אלי טרגן עדי וויס דורון דהן ועוד כל חבריי שהעריצו וחיכו לאיזה הגיג ואחכ זכרו זאת לכל החיים
שיקו! שלא אשכח!.
עדי רינת וענת ולימור שבאו פעם אחת להופעה והתאהבו
אורי של לימור שהתאהב ולא הספיק להיות בהופעה
יוני ותמר ומירון ודניאלה
ויש עוד הרבה קהל מעריצים ירושלמים שמעתי שהרכינו ראש
ומארצות הברית ובאירופה לא יודעת את שמם
כל האנשים שאוהבים את אבא ואמא ובאו לבקר בשיבעה לנחם אותם.
אלי קפלן ורבני חב"ד שאפילו שלא הכירו אותו נלחמו עליו בשבילנו
גלית ופרנק שעזרו לנו מאוד
כל זאת רציתי לומר היום בהספד
רציתי לומר את שמכם
הייתם חסרים לי.
כואב לי שנמנעה ממכם האפשרות להיות. להפרד
זה סימל מותו של אחי שהלך לבד
עמדנו שם גם אנחנו לבד. במצוקה הזו
בעלי איל . שנשאר לשמור על הילדים בבית. נמנע ממנו להיות איתי להיות עם גבי
ידעתי שאם הקבורה הייתה בארץ הייתם באים
הוא היה רואה את המשפחה את החברים
רציתי לספר על השורשים של גבי על הערכים שהוא גדל עליהם
משפחתיות כבוד להורים . מוסר . עבודה. אהבה. ויצירתיות
אוטודידקט שלימד את עצמו לנגן. לשיר
שהיה עדין. ידע להקשיב . היה מורה בנוכחות שלו
הכי cool שפגשתי
למדתי ממנו הרבה. למדתי קודם כל להיותcool
אני מצליחה לפעמים לחייך את החיוך המבוייש הזה צנוע אבל דלוק על עצמי מבפנים.
לפעמים גם יוצא לי לדבר כמוהו. אבל זה לא מחזיק. גם אף אחד לא מבין עם אני צוחקת או מדברת בכנות. האמת היא שזה שניהם. ככה קל יותר לומר את האמת בלי התנגדות.
יש לי בראש כל מיני דברים שהוא אמר לי. אבל זה שיעורי בית לוק זמן להבין. למדתי הרבה שראיתי אותו על הבמה עף על החלום. מאושר.
הייתה הלוויה מרגשת . כואבת. יפה. לא התייבשנו שם מאיזה שמש בית שאנית קופחת. להיפך רעדנו מקור. הרב הקריא תהילים בדרך לקבורה זה היה מרגש
אבא משה עמד איתן והקריא קדיש בקול חזק שכולם ישמעו האדמה רעדה
ואמא ..
ולצידי עמדו חברים יקרים קובי וחן וגדי שדאגו לי ותמכו אני רוצה להודות להם במיוחד שאילולא הם לא היה לי אומץ ללכת לבית של גבי . הבית שלו ושל סרה ואדריאן ולהבין שזה לא חלום. גבי הלך. נעלם. לא יחזור.
